ד"ר אינגלברט וינקלר עבר חווית סף מוות כשהיה בן 7. בחוויה זו הוא הרגיש אור עוצמתי אשר שינתה את התפיסה העצמית שלו, בדומה לדיווחיהם של אנשים רבים שחוו מוות קליני. במהלך לימודיו אצל פרופ' ויקטור פרנקל נחשף לתיאור "הממד הרוחני של האדם" שעל פי פרנקל מייצג את מקור הקיום האנושי שאליו אף חולי לא יוכל לחדור. חוויה זו הניעה אותו לחפש ולנסות לשחזר את אותן תחושות עוצמתיות.

הוא ערך מחקר שבמרכזו עומדת השאלה "מה מתרחש במוח כאשר חווים סף מוות/מוות קליני וחשוב יותר איך זה משפיע על מי שחווה אותה?" רוב האנשים שחוו סף מוות מתארים אותה כאירוע המשמעותי ביותר בחייהם ובנוסף העלה המחקר שכולם מדווחים על האובדן המיידי של תחושת המרחב-זמן והכי חשוב, שרוב אלו שחוו את החוויה הצליחו להתמיע שינויים אישיותיים.

 

תוצאות המחקר דחפו את ד"ר אנגלברט למצוא דרך להמחיש למטופליו חוויה דומה בקליניקה. לכן הוא ניסה להנחות את מטופליו לדמיין את האור העוצמתי כאשר עיניהם עצומות. מאחר ורבים התקשו לעשות זאת הוא החל להשתמש בפנס בזמן ההנחיה הזו וראה שלמטופלים קל יותר להתחבר לתחושה הזו. בהמשך הוא פנה לד"ר דירק פרוקטל בכדי לנסות לקדם את המחקר על איך לצור את אפקט שידמה לחווית האור באירועי סף מוות. הם מצאו שתדר משתנה של אור בעוצמה מסויימת, בשילוב של אור חם קבוע, מאפשר למטופל לחוות משהו שדומה לחווית סף מוות ויזואלית ולאובדן תחושת המרחב-זמן.

מאז הם פיתחו את Lucia N03, רשמו על הטכנולוגיה פטנט והשתמשו במנורה ככלי טיפול שמנסה לסייע לאנשים להטמיע שינויים התנהגותיים.